• Tamar Rosen Naim

אני והאגו שותים קפה. נא לא להפריע

שומע, אפשר שתנוח כאן לידי על הכיסא, ותן לי לעבוד, ובעיקר ללמוד?

שיח יומיומי עם יצור אחד, שמנמן, חלקלק, חתיך וקוצני. אגו. בטח שמעתם עליו.

התיישבנו בקפה לפגישה, לא אני והאגו, כלומר גם הוא היה, וגם היועץ הטכני שאני עובדת איתו. איש קצת שונה, אבל זה סיפור ליום אחר. הסברתי לו על הפרויקט, על החזון ואיך אני מתייחסת למבנה ולחברה.

הוא שאל אותי המון שאלות. מגויסות כאלו. מכוונות כאלו. על מה שתכננתי, הפרטים, המפגשים, הניתוקים והחיבורים. שיח מעצבים. ואני הקשבתי, חשבתי, עניתי, שתקתי וגם נאבקתי כי ההוא השמנמן קצת היקשה, העניין הזה של לקבל עזרה, להתייעץ, לא לדעת, לבוא לפגישה בלי סימני קריאה.

תקשיב שמנמן, שב שניה פה, לידי, תן קצת ספייס, כולנו רוצים שהפרויקט יצא יפה.

נאבקתי עם עצמי, אבל הקשבתי והרווחתי. תודה לך. אם רק היית יודע מה רץ בראש שלי במקביל לשיחה שלנו על הקורה ההפוכה.

ויש מצב שאנחנו צריכים עוד פגישה, כי לא את הכול רשמתי.

טוב שמנמן, הולכים.

וכן. הוא יכול להיות גם שמנמן וגם חתיך. כולנו.

תמונה LUZ / פרויקט פיקו פרטנרז




2 views0 comments