כל פעם פותחת דלת אחרת.

אני אוהבת לנהוג, בהנחה שאין פקקים וחסימות כמובן.

אולי בגלל זה הפרויקטים של הסטודיו פזורים בכל הארץ.

יש משהו בכביש שעוזר לי לעבור מעולם לעולם, זמן כפוי של איסוף ועיבוד מחשבות.

השבוע התחלתי את הבוקר בשדרות, במפעל השוקולד שאנחנו מתכננות, אין כמו להתחיל את היום עם נטיפי שוקולד. משם נסעתי לאשדוד, לפגישה עם היועצים, בפרויקט הכי צבעוני שלנו, SHOWROOM לחברת צבעים וציפויים. אחר הצהריים כבר הייתי בשרונה, במשרדים החדשים של חברת ההייטק 'פיירסייד', סוגרת קצוות רגע לפני הצילומים.

בדרך חזרה חשבתי לעצמי שזה קצת כמו אליס בארץ הפלאות.

כל פעם אני פותחת דלת אחרת.

מאחורי דלת אחת יש שוקולד במפעל מחוספס,

מאחורי השנייה עולם של צבעים, חומרי גלם ותעשיה

ובשלישית עולם עכשיווי, צעיר ויזמי.

בכל פרויקט החלק המהנה והמאתגר זה ללמוד שפה חדשה. להבין מה מרגש אותם, מה מאתגר אותם, ומה גורם להם לקום בבוקר.

ורק אז מתחיל העיצוב.