אני אישה של טקסים, קבעתי לי רצף של פגישות סוף שנה, עסקיות, אישיות, סיכומים, מתנות, מה שיש אני לוקחת. סוף השנה הזו באה לי בהפתעה, היתה פה שנה קשוחה, יותר מדי אנשים איבדו משהו או מישהו, יותר מדי מאתנו צרבו זכרונות קשוחים אבל קרו פה גם ניסים. בכנות, ציפיתי שתהיה כאן איזו אנחת רווחה שהם יחזרו, אחרי ש'תגמר המלחמה', אבל חזרנו למשימות שלנו, לשגרה שלנו, לכיסא שלנו, בסוף מתרגלים להכל. את טקס הסיום שלי התחלתי בסדנא האהובה עלי, יומנים ויזואליים, אין כמו למלא בצבע את השנה החדשה. ככה אנ

סגרתי שנה בבארבי עם דודו טסה. לא שאני חושבת ששירי דיכאון זה מתכון לשנה ואוו, אבל אני בוחרת לקחת ממנו את ההתמדה, שאר הרוח והבשלות החיננית שלו. לפני כמה חודשים, כשפירסמו את לוז ההופעות, שלחתי לחברות את הלינק, והצעתי להן לנער מאיתנו את השנה שחלפה על הרחבה, הן מיד ענו שכבד עליהם, ואני עברתי הלאה ושכחתי מזה. אתמול בצהרים התגלגלו אלינו שני כרטיסים, דוקא מצד החתן, וכעבור כמה שעות כבר היינו עם בירה ונקניקיה ליד הבמה. כי ככה כנראה הייתי צריכה לסיים את השנה. דודו עלה לבמה, קטן יותר, כח

אני אוהבת לנהוג, בהנחה שאין פקקים וחסימות כמובן. אולי בגלל זה הפרויקטים של הסטודיו פזורים בכל הארץ. יש משהו בכביש שעוזר לי לעבור מעולם לעולם, זמן כפוי של איסוף ועיבוד מחשבות. השבוע התחלתי את הבוקר בשדרות, במפעל השוקולד שאנחנו מתכננות, אין כמו להתחיל את היום עם נטיפי שוקולד. משם נסעתי לאשדוד, לפגישה עם היועצים, בפרויקט הכי צבעוני שלנו, SHOWROOM לחברת צבעים וציפויים. אחר הצהריים כבר הייתי בשרונה, במשרדים החדשים של חברת ההייטק 'פיירסייד', סוגרת קצוות רגע לפני הצילומים. בדרך חז

חופש של פרויקט. פרסונל קאר, בית מיקה, רחובות.צלם - אייל תגר הוזמנתי למסיבת בנות. אני ועוד 7 נשים אהובות. התלבשתי יפה, הכנתי סלט ודפקתי כניסה. אסטרטגיה ידועה. מושב מתוקתק בשרון. חומה רחבה, חצר היקפית ובית גדול. זו פעם ראשונה שלי שם, בכל זאת, חברה של חברה. נכנסתי לסלון, כולן כבר היו שם, ואני, בלי כוונה, במקום ללחוץ ידיים ולנשק, נכנסתי והתבוננתי בחלל. יש אנשים שצריכים למפות את הסובבים, ויש כאלה שצריכים רגע להבין לאן הגיעו ואיפה החדרים. כזו אני. כל פינה קיבלה תשומת לב. כל פריט

לפני שלושה חודשים, היא פנתה אלי דרך האתר, משהו כזה 'ראיתי את העבודות שלך, אנחנו עוברים משרד ונשמח להפגש איתך'. דיברנו, אחר כך גם נפגשנו....

המשרד הקודם שלי, היה ממוקם במתחם העבודה workshop, חלל מעצבים מגניב, היפסטרי, יצירתי ומחוספס לכל הדעות. ביום הראשון שלי שם, תוך כדי טופס...

חברת פנטון העולמית מדי שנה מכריזה מהו צבע השנה, ועל פיהם ישק דבר או יותר נכון יטחן עד דק. ככה זה עובד, כל צבע שמוכרז ומוצג כמו סימבה בטקס...

התחלנו בחודש מרץ, ימים של אי וודאות ופחד. כולם בבתים, לא יוצאים ולא נכנסים. מדי יום אני נוסעת לאתר בלב רוטשילד, קסדת בניין מונחת על הכיסא...

יש לי איש ירוק. זה שאני קוראת לו כשצריך לייצר חיים, להזיז את האוויר ולשמח אנשים בתוך חללים. במילים פשוטות, גנן. נפגשנו לדבר על פרויקט...

דימיינתי את הקיר בכניסה, בטון מעובד יפה, עוצמתי, נראה למרחוק כבר מהש.ג של אזור התעשייה, ואז המזכירה שלחה לי את הלוגו שלהם. קרסתי. נראה...

לפני שנה נפגשנו, הם ביקשו בהתחלה רק עיצוב לקומת ההנהלה, תוך כדי העבודה, הפרויקט גדל והפך לשיפוץ שלם של בנין בן שלוש קומות ותכנון מעבדת...

אני גרה בנחלת יצחק. שכונה מזרחית משנות השמונים. חוץ מכמה מפלצות מהמילניום רוב הבינינים פה מגיעים בלחץ עד לקומה 6. וטוב להם. לכל בניין יש...

רוב הזמן הדברים הולכים פחות או יותר בכיוון אחד, מדי פעם עליות ומורדות אבל בסך הכול מתקדמים לפי הגאנט וציר הX. בעשרה אחוז מתהליכי העבודה...

ביום ראשון נסעתי לפיקוח בפרויקט הצפוני, לאשר נקודות חשמל ולשתות קפה עם חברה מקומית. בשני התייצבתי להתקנות של נגרות בירושלים. הייתי חייבת...

רצתי להוציא את הטלפון מהתיק, והוא מיד צעק לי 'אל תצלמי, אח"כ את מספרת לכולם ועושה לנו פדיחות. שלא ידעו שעשינו טעות.' אנחנו עושים טעויות....

צבעים מרפאים הפלטה של מרפאת הילדים נבנתה דוקא אינטואיטיבית, אולי בגלל שזה קשור לילדים ואולי בגלל הרפואה, הפעם עטיפה של מחברת היוותה לי...

כמו שכתבתי כאן קודם, ביום שני הורדתי את הבנות ויצאתי מוקדם, להתקנות בירושלים. זה היה יום מרגש, כזה שמתרחשים בו הרבה דברים בו זמנית, הנגר...

עיסא סיפר לי שהוא עובד כמנהל פרויקט 25 שנים. אני סיימתי תיכון כשהוא כבר ניהל פרויקטים של אלפי מטרים. קלטתי מיד שהוא סופר מקצוען. זוכר את...

זה שמחליף את צבעו ומרקמו בקיצוניות, זה שגדל גבוה גבוה אבל שכבר מטפסים ומגיעים אליו הוא הכי נדיב. זה שגדל על העץ הכי תמיר בעיר, הדקל....

פתחתי את התמונה שהגיעה מאמיר. שניה אחרי, נשיקה לטסלה שעמדה לפני. מה??? איך??? קיבלתי תמונה מטושטשת של האריחים הכה מושלמים שבחרתי לבר...