רגע לפני שהעולם השתגע קיבלתי פרויקט חדש. מאלו שאפשר לקרוא להם פרויקט חלום. פרויקט מאתגר ברמת התכנון, העיצוב וחומרי הגמר. התחלנו בבניית פרוגרמה, פגישות לקוח ומחקר. ואז הקורונה הגיחה ומאז היא פה. אני רוצה להתנחם, כמו שכולם אומרים, "תגידי תודה שיש לך עבודה" וברוך השם וברוכה אני, יש פרויקטים, אבל הימים שונים, השעות מצומצמות, ומעל הכול אני מרגישה שכולם קצרים. יש תחושה שהחרב על הצוואר וחייבים מהר לפני שיגמר, לפני שנסגר, לפני שנתבודד, לפני שיתחיל עוד זום. מתמקדת במרכז, במטרה וברעיון, כי בסוף, העיצוב פה בשביל להישאר גם אחרי שהנגיף יתקדם. בפרויקט מרכז החדשנות בעד הלום נבחרתי לבנות יש מאין, דף לבן, עולם חדש, ליצור מרכז למטרות הדרכה ותצוגת תכלית בתחום האפייה. הכי מרגש בעיני בפרויקט הזה, היא העובדה שעל כל החדשנות והפיתוח המרכז נבנה בתוך חצר קסומה, בין עצי שקמה שהיו פה הרבה לפני כולנו, ויש משהו מאד חזק בעשיה של עבר ועתיד יחד, איך הם מאירים ומחמיאים אחד לשני.
