כבר שנים שאנחנו קוראות את בילבי לפני השינה, כל פעם אני מקריאה את זה לילדה אחרת. אני מכירה את עלילות הילדה היתומה בעל פה, ועדיין מוקסמת מהג'ינג'ית הזו, מצחיקה, דעתנית, אמיצה, מתנהלת בביטחון בעולם הגדולים ולא מפחדת משום דבר. אתמול סיפרתי לחברה שלי, מעצבת גרפית, שאני מחכה בציפייה לתמונות מהתקנה במשרדים בבורסה, עשיתי שם משהו שמעולם לא עשיתי ואני דרוכה לראות איך יצא. לא יכולתי להיות בהתקנה אז נאלצתי לחכות לחסדי הקבלן שישלח בהקדם תמונות. שתינו מעצבות, אפילו חולקות את התחום המסחרי, אבל להבדיל מעיצוב גרפי, שהרוב מתקיים על המחשב ובכל רגע ניתן לשנות את הפונט או הצבע, בתכנון ועיצוב פנים ההחלטות הן דרמטיות, יש לומר כמעט אל חזור. דרמטי, אמרתי? ואז היא שאלה אותי כמעצבת למעצבת, "תגידי, קרה שהתחרטת על משהו שעיצבת?" אף פעם לא שאלו אותי את זה, חשבתי רגע, ועניתי לה, לא. יכול להיות שהיו דברים שהם לא מדויקים, נניח מידה קטנה מדי, או מיקום, אבל סביר להניח שזו לא החלטה שמשנה את חווית המשתמש. אז תודה ששאלת. . ותודה לבילבי שמכריחה אותי לנסות ולרצות להצליח.
